חוזה באימייל

מאת: עו"ד דור חזקיה

פורסם בהארץ - TheMarker
26.9.2005

מהו תוקפו של חוזה שנכרת בדואר אלקטרוני? האם חלופת אימיילים יכולה להיחשב כהסכם מחייב? בית המשפט נותן תוקף רשמי לכריתת הסכמים והתחייבויות בתשדורת אלקטרונית ומאשר את תוקפו המשפטי של "החוזה המקוון".

אמצעי עיסקי חדש
בפסק דין שנתנה לאחרונה שופטת בית משפט השלום בתל-אביב נועה גרוסמן (תיק אזרחי 29488/04), הכיר בית המשפט בחוזה המקוון, כ-"אמצעי עיסקי חדש", בעל תוקף משפטי מחייב. בכך נתן בית המשפט תוקף רשמי למציאות הקיימת, בה כריתת הסכמים והתחייבויות באמצעות התקשורת האלקטרונית, הפכה מקובלת ושכיחה ביותר. נקבע כי, היות העולם כפר גלובאלי גדול, מאפשר כי הסכמים והתחייבויות יכרתו בדרך זו, ולאו דוקא באמצעות הסכם מודפס המאגד את כל הסכמות הצדדים.

המקרה הספציפי עסק בחברה ישראלית, שהזמינה, באמצעות דואר אלקטרוני, שנאים מחברה גרמנית, היא התובעת. לטענת התובעת, לא קיימה הנתבעת את החוזה, וזאת מבלי שהודיעה לה על ביטולו. התובעת ראתה עצמה מחויבת בחוזה מול הנתבעת, ופעלה לספק את ההזמנה בהתאם. התכתובת בין הצדדים נעשתה באמצעות סדרה של אימיילים, ובה פורטו ההזמנה, תאריך האספקה המשוער, והמשך ההתקשרות בין הצדדים. השופטת גרוסמן בחנה את סדרת ההתכתבויות וראתה בה "כריתת הסכם מחייב". לדבריה, החוזה אשר נכרת בתשדורות האינטרנט ההדדיות, הינו "פסיפס של רצף התשדורות האלקטרוניות בין הצדדים". זאת, בשונה מהחוזה המודפס, המאגד בדרך כלל את כל התנאים במסמך אחד.

לאחר שקבעה כי מדובר בחוזה לכל דבר, יישמה השופטת על המקרה את הוראות חוק החוזים (תרופות) וכן עיקרים מדיני החוזים הקלאסיים - כמו תנאי יסודי, הפרה, הודעת ביטול, ויתור, פיצויים – אשר הוחלו על המקרה הספציפי בהתאמה. מהאימיילים עלה, כי אמנם החוזה המקורי הופר הפרה יסודית בכך שהסחורה לא נמסרה לנתבעת במועד שנקבע, אך זו לא שלחה הודעת ביטול במועד, והתנהגותה "ריפאה" את ההפרה. בשהות, שנתנה לה הנתבעת, הכינה התובעת את הסחורה למישגור, כך שמבחינה חוזית, חייבת היתה הנתבעת ליטול את הסחורה ולשלם את תמורתה. בהתחשב בחובת התובעת להקטין את הנזק, חויבה הנתבעת בתשלום מחצית מהסכום הנתבע בלבד.

התאמה למציאות המודרנית
בית המשפט ציין כי, חוזה הנייר המודפס, עדיין נוהג כאמצעי חוזי ומשפטי, אך לצדו קיים החוזה המקוון- אמצעי התקשרות, אשר יש להכיר בו רשמית, ככלי לעריכת הסכמים וכריתתם. זאת גם לאור עמדתם של מלומדים בתחום, לפיה ההתפתחויות הטכנולוגיות מחייבות התאמה של הכללים המשפטיים למציאות המודרנית. השופטת גרוסמן הסתמכה על דעות של מלומדים בתחום- ד"ר נמרוד קוזלובסקי, פרופ’ דוד ליבאי והשופט מישאל חשין, אשר הביעו דעתם על ההשפעה הנרחבת של עידן המידע והאינטרנט על עולם המשפט, ולפיהן, על שיטות המשפט להתאים עצמן למציאות האלקטרונית החדשה. על פי דעה נוספת, של עו"ד יונתן בר- שדה, ניתן לתת תוקף לחוזים שנכרתו באמצעים אלקטרוניים, במידה ואלה עומדים בדרישות הצורניות והמהותיות בהן צריך לעמוד חוזה בעולם ה"ממשי".

נציין, כי בעולם החל העיסוק בסוגיית החוזה האלקטרוני כבר לפני מספר שנים. הנושא מוסדר בדברי חקיקה שונים, הן באירופה והן בארצות הברית, ונדון בבתי המשפט לא אחת. על פי החוק בארצות הברית, הסכם אשר נכרת באמצעים אלקטרוניים אינה מהווה כשלעצמה עילה לשלילת התוקף החוזי. העיסוק, בשאלת תוקף החוזה המקוון, מתמקד יותר בשאלת תוכן החוזה, על פי מבחן הנסיבות ותוכן ההתקשרות. גם בישראל ניתן כמובן לראות חוזים מקוונים רבים. זאת, בחוזים צרכניים, דוגמת הסכמי "הקש וקבל", בהם הקשה על כפתור מסוג "אני מסכים" ודומיו מהווה הסכמה לתנאים המפורטים, וכמובן לגבי התקשרויות עסקיות המתבצעות פעמים רבות באימייל, וטיוטות הסכמים המועברות בדרך זו בין צדדים לעסקה במסגרת משא ומתן.

החידוש בפסק הדין הינו, בעיקר, בעיסוק של בית המשפט בישראל בסוגיה והכרה רשמית בכלי, אשר השימוש בו מתרחב והולך. התוקף המשפטי שניתן בפסק הדין יכול להביא לזהירות יתרה בהתקשרות עסקית באמצעות דואר אלקטרוני, שמטבע הדברים מתבצעת ב"אווירה" פחות פורמאלית מזו המתבצעת פנים אל פנים או באמצעות מסמכים מודפסים וחתימה עליהם. עם זאת, יכול פסק הדין לעודד צדדים לכרות חוזים אלקטרוניים, באשר הוא מעניק להם גושפנקא רשמית, שעשויה לגרום לביטחון בהתקשרות. יש בכך גם כדי להעיד על הצורך, אצל צדדים המתקשרים ביניהם באופן מקוון, לשמור את ההתכתבות ביניהם, ל"שעת פקודה", בה אולי יצטרכו להשתמש בה, כדי להוכיח טענות בבית המשפט. שאלה נוספת עשויה להתעורר, באשר לתוקף השימוש בדואר אלקטרוני כראיה, אופן השימוש בו והאמצעים שיראו לבית המשפט כי אכן מדובר במסמך אותנטי, לאור הקלות הרבה, באופן יחסי, של זיוף מסמכים אלקטרוניים לעומת מסמכים "פיזיים".

הפסיקה החדשה מוסיפה לשיח המשפטי, בקשר שבין עידן המידע ובין עולם המשפט והעסקים, והתאמתו לחיים המודרניים בישראל. עולם העסקים הפנים ברובו את הדברים עוד בטרם אמר בית המשפט את דברו, בפרקטיקה הנוהגת. כעת מצטרף גם בית המשפט ומיישם את עיקרי דיני החוזים על המציאות העסקית המודרנית, בה עסקאות, הסכמים והתקשרויות למיניהם, מבוצעים באימייל, כעניין של שגרה.

--------------------------------------------------------------------------------

כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.

--------------------------------------------------------------------------------