רשיון לרקוד – כיצד יכול יזם בישראל לפתוח מועדון או מקום בילוי ולהישאר בחיים?

מאת דנה גל-בר. פורסם במגזין "בונים עסק" - גלובס, דצמבר 2005.

כיצד יכול יזם בישראל לפתוח מועדון או מקום בילוי ולהישאר בחיים? עו"ד דור חזקיה מפשט את ההליך

תעשיית המועדונים או סצנת המועדונים כפי שהברנז'ה נוהגת לכנות אותה היא תעשייה לא קטנה המגלגלת הרבה כסף. החל משכירת מקום, שיפוצו ועיצובו, עבור דרך שירותי אבטחה, מצלמות, קייטרינג, וכמובן נושא הסאונד והדי-ג'ים.
הערכה גסה מדברת על מאות אלפי אנשים הפוקדים את המועדונים בארץ מדי סופשבוע, משלמים כרטיס כניסה בעלות של עשרות שקלים וכמובן שותים, מה שנותן לנו תעשייה המגלגלת מיליונים.
לכאורה העסק נראה פשוט: תמצא מקום ראוי, ח'ברה מהצבא שיעבדו כיחצ"נים, בחורות יפיפיות שיפזזו וישקו את הצמאים תמורת טיפים ואת החבר הכי נאמן שימו בקופה שימכור כרטיסים. בפועל זה לא כל כך פשוט, גם בתעשייה זו יש חוקים שכדאי לדעת.
עו"ד דור חזקיה, ממשרד עו"ד חזקיה-חכמון, המייצג חלק מהמועדונים המובילים בארץ, יוביל אותנו בנבכי הנושא, רק נדגיש כי בכל מקרה אין לראות באמור תחליף לייעוץ משפטי.

האם זה נכון שמרבית המועדונים בישראל וחלק ניכר ממקומות הבילוי בארץ פועלים ללא רישיון? ואם כן מדוע?

זה נכון שבדרך כלל המועדונים בישראל מתחילים לפעול ללא רשיון ובהמשך מוציאים רשיון או נסגרים. תהליך רישוי העסקים בישראל ככלל, ובענף מקומות הבילוי והמועדונים בפרט, הינו ארוך ומייגע ובעל דרישות רבות מספור. בענף המועדונים ומקומות הבילוי, קיימות דרישות נוספות וייחודיות, הגורמות לכך, שמבחינה מעשית - לא ניתן להוציא רשיון עסק למועדון לפני שמתחילים להפעיל את העסק. הפתיחה לאחר קבלת רשיון עסק אינה כדאית מבחינה כלכלית ומעשית אף בלתי אפשרית, והמועדונים ומקומות הבילוי בישראל מתחילים לפעול בדרך כלל במקביל להליכי הרישוי.

כלומר בעלי המועדונים ומקומות הבילוי הופכים לעבריינים בעל כורחם. מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת להקטין את הסיכון וההסתבכות המשפטית והעסקית? ואילו בדיקות אפשר לעשות לפני שמוציאים כל כך הרבה כסף?
 
לפני ששוכרים מקום ונכנסים להתחייבויות, יש לברר תחילה אם המקום מצוי באיזור המוגדר לבילוי ולפעילות 24 שעות ביממה. בכל עיריה גדולה ישנן מפות מיוחדות, המתארות אזורים אלה ורצוי לאתר את הנכסים המתאימים בהתאם למפות אלה. לאחר שמוצאים נכס מתאים, עדיף לקבל את עמדת העיריה "המכשירה" את המיקום בכתב, כיוון שבעיריה גדולה ומרובת גורמים, דוגמת תל אביב, יש סיכוי טוב שגורם אחד לא יידע על פעולותיו של השני. 
 
ישנה משמעות באיזה מקום בארץ מעוניינים לפתוח? יש אפשרות לתמיכה מהעיריות השונות?

עידודם של גורמים בעיריה, כמו ראש העיריה, חברי מועצה או גורמי הרישוי יכול כמובן לעזור, בעיקר לאור העובדה כי הוצאת צוי סגירה והפעלת הליכים מנהליים הם עניינים הכרוכים בשיקול דעת, אשר הינו בסמכותם של גורמים שונים בעיריה ובדרך כלל אצל ראש העירייה בעצמו.

ישנם הבדלי גישה בעיריות השונות? בערים הגדולות, יש הבדל בגישת ראש העיר והגורמים האחרים בעירייה? איפה הכי קשה ואיפה קל יחסית?

בהחלט קיימים הבדלים, גם בתיאוריה וגם בפועל. בחיפה לדוגמא, ראש העיר יונה יהב הצהיר שהוא בעד מקומות בילוי ושהוא מקדם בברכה את המועדונים. למרות זאת, בפועל, בעיות הרישוי בחיפה חמורות, בעיקר מול המשטרה, שמטילה על המועדונים ומקומות הבילוי את האחריות לאבטחה ואת הטיפול בגורמים עבריינים שמגיעים למועדונים. בדרך כלל כשמתעוררת בעיה, הפתרון בחיפה הוא צווי סגירה ולמעשה עונש לבעלי העסקים. בירושלים, ראש העיריה אורי לופוליאנסקי אינו יוצא מגדרו לקדם מועדונים ומקומות בילוי, אך מדיניות העירייה מקלה על בעלי העסקים ובפועל נותנת למקומות הבילוי מרווח נשימה להוציא את ההיתרים והאישורים הנדרשים. כך למשל, בשל הותק והמקוריות זוכה מועדון "האומן 17" בירושלים למעמד מיוחד, שגם העירייה עצמה על מוסדותיה  משתמשת בשירותיו ומכירה בו בפועל כמוסד תרבותי יחודי בבירה. בתל אביב, מנהל האגף לרישוי עסקים בעיריה, מר אלחנן משי, נחשב פרו-עסקים ועושה כל שביכולתו כדי לאפשר למועדונים ומקומות הבילוי להתקיים ולפעול. האגף בראשותו מטפל באלפי עסקים בתל-אביב, תוך מגמה לאפשר להם לפעול בהיתרים זמניים, גם במחיר של מאבק עם גורמים אחרים בעיריה.
 
אז יש כזה דבר "תקופת הרצה"? או שלהפעיל מועדון או מקום בילוי ללא רשיון זה עבירה על החוק? יש אישורים קריטיים שחייבים להשיג כדי לפתוח מקום?

הפעלת מועדון או מקום בילוי ללא רשיון עסק הינה אמנם עבירה על החוק, אך מקובל  שיש תקופת הרצה, שבמהלכה נבדק מקום הבילוי על ידי המומחים השונים וניתנים אישורים בהתאם (או שלא). האישורים הקריטיים - אישורי משטרה, כיבוי אש, ומהנדס קונסטרוקציה למבנה, אותו מזמינים עצמאית ומבקשים ממנו אישור עומסים והצהרה לפי טפסים שמקבלים בעיריה. את המשטרה ומכבי האש מזמינים לסייר ולערוך ביקורת, ויש לקיים את הדרישות שהם מציבים. ללא אישורים אלה יש סיכוי גבוה לקבלת צו סגירה למקום ובתי המשפט בדרך כלל יסכימו עם הרשויות. לאחר שהאישורים הקריטיים התקבלו, משלימים את האישורים הנוספים - אגף התנועה ועוד דרישות שמעלה העיריה לאחר שפקחים מטעמה מסיירים במקום, משרד הבריאות ואיכות הסביבה.

איך גורמי איכות הסביבה קשורים לרישוי המועדונים ומקומות הבילוי? הם הגורמים האחראים לפיקוח על הנקיון ורמת הרעש?

בעניין איכות הסביבה, האלמנט המכריע בענייני מועדונים ומקומות בילוי הוא עוצמות הרעש. האבסורד הוא, שאישור כזה אפשר להוציא רק אחרי שהמועדון כבר פועל. כדאי להצטייד בחוות דעת של מומחה אקוסטיקה, שיאשר שהרעש עונה על הדרישות לפי התקנות למניעת מפגעים. ההסדר שבדרך כלל עובד הוא שהמוסיקה מושמעת רק בתוך המבנה עצמו ואין זליגה של הרעש החוצה.

זה פחות חמור מבתי אוכל שבהם הפקחים של איכות הסביבה יכולים לסגור את המקום מידית.

נכון שבבתי אוכל (בתי קפה, מסעדות, מזנונים וכו')קיימות דרישות נוספות, הנוגעות למטבח, גודלו, נקיונו ורשימת דרישות ארוכה שהעסק נדרש להראות כי הוא עומד בה. עם זאת, מבחינת מטרדים לסביבה, דווקא בבתי אוכל, בתל-אביב למשל, מדובר בסוג העסקים היחידי שמותר לו להוציא כסאות ושולחנות החוצה למדרכה, מבלי להתחייב בקנסות שמוטלים על בעלי עסקים אחרים שנוהגים באותו אופן. גם בהיבט זה יש בעיריות אגפים מיוחדים, אשר מבצעים פיקוח וביקורת על בתי העסק.
 
מה לגבי דיני התכנון והבניה בשיפוץ מבנה או הקמת מבנה חדש? האם אפשר בישראל לבנות מועדון או מקום בילוי מאפס למטרה ייעודית או שמבקשים שימוש חורג על מבנה קיים? איך זה עובד  בדרך כלל?

ראשית, עמידה בדיני התכנון והבניה הינם תנאי למתן רשיון לעסק. בדרך כלל, על מנת לאפשר פעילות של מועדון, יש להוציא היתר ל"שימוש חורג". עם זאת, קיימים מבנים שיש להם אישור להפעלת "בית תענוגות", כך שלא צריך להפעיל את ההליך הארוך והמייגע של שימוש חורג שעדיף כמובן להמנע ממנו. בכל מקרה, רצוי לקבל על כך תשובה מוסמכת מבעוד מועד. "שימוש חורג" הוא  תהליך הכרוך בפרסומים, תשלומי אגרות והיטל השבחה אם קיים, ואישור של הועדה המקומית לתכנון ובניה. רצוי להגיש את הבקשה מוקדם ככל האפשר, משום שהתהליך ארוך ותלוי גם בדיונים והתנגדויות של מי שעלול להפגע ממתן אישור כזה.
 
לסיכום, איזו המלצה היית נותן ליזם או משקיע שנכנס להרפתקה כזו בישראל?

הייתי מצטער לומר לו, שהבירוקרטיה בישראל יכולה לקבור בקלות יזמות כזו, עוד לפני שתגיע לשלבים מעשיים. אבל זה אפשרי. צריך להכין מספיק כסף מראש, כדי לממן את שלבי התכנון וההקמה, להקים ולהחזיק את המקום, לשלם את השכירות, הארנונה ואת שאר החשבונות עוד לפני שאפשר להזמין קהל ולהתחיל להזרים מזומנים לבית העסק. המקום יכול להיות מוכן ובכל זאת להמתין עד להשלמת קבלת האישורים הנדרשים, תקופה אשר עלולה לארוך זמן רב. ל"אומן 17" בתל אביב לקח מעל לארבע שנים, משלבי היזמות ואיתור הנכסים ועד קבלת האישורים לפעול, כך שמוטב להתחיל מבעוד מועד.

--------------------------------------------------------------------------------

כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.

--------------------------------------------------------------------------------