הומור נטו 

29.9.03 דור חזקיה

בזק יצאה לאחרונה במסע פרסום לתעריפים החדשים של החברה, "המספרים מדברים בזק". בין היתר הציגה בזק קליפ יצירתי מושקע, אשר שודר רבות בטלוויזיה המסחרית. שמוליק לדרמן, איש מחשבים, הפיק והעלה באתר אינטרנט קליפ נגדי המכונה "קליפ מחאה", תחת הכותרת "בזק לא מספרים לנו את כל האמת". על פי קליפ המחאה, הדברים שבזק מוסרת בקליפ המקורי אינם מדויקים, ולמעשה שיחה טלפונית בשעות הערב ובסופי שבוע, אשר ארוכה מהממוצע - התייקרה, בניגוד למה שבזק הציגה בקליפ המקורי. חברת בזק דרשה מלדרמן להסיר לאלתר את קליפ המחאה, "תוך שעתיים", במכתב התראה אשר שלחה יועצת משפטית מטעמה, בו טענה כי "הקליפ כולל אמירות שקריות ומטעות", וכן כי: "בזק מוצגת בו, בלשון חריפה ביותר, כמי שמרמה ביודעין את הציבור וגורמת לו לשלם יותר". לטענת בזק, מדובר בלשון הרע. בנוסף, טענה בזק גם להפרת זכויות קניין רוחני של בזק בתשדיר הפרסומת. קליפ המחאה של לדרמן עושה שימוש בווידאו מהקליפ המקורי ובמנגינת השיר "אין לי רגע דל", פרי יצירתה של נעמי שמר, אשר שימש גם בקליפ המקורי למילות הטקסט של בזק. קליפ המחאה עושה שימוש בתשדיר ובווידאו המקורי של בזק, תוך הוספת דיבוב מחודש לשיר, הפותח במילים: "זה יקר לי אני מנתקת" ובשירה: "אין כאן רגע דל ואין מחיר מוזל".
לדרמן מצידו, באמצעות עו"ד ד"ר הלל סומר, טען במכתב תגובה כי מדובר בנקודת ראות שונה מזו של בזק, אשר באמצעותה משלים לדרמן "את צידה השני של האמת, אותו הצד ש'נשכח' בקמפיין של בזק". בעניין הטענות בדבר "זכויות קניין רוחני", טען עו"ד סומר במכתבו כי: "קיימים תקדימים משפטיים לא מעטים המכשירים סוג זה של פרודיה". רשימה זו תדון בעיקר בטענה בעניין הפרודיה, המוגנת באנגליה ובארה"ב בגדר "ביקורת", כמו גם במקומות רבים אחרים בעולם, ואשר זכתה גם בבתי המשפט בישראל להתייחסות ספיציפית, במסגרת הסוגיה של "טיפול הוגן" ביצירה. לצרכי הדיון נניח כי הנתונים שהציג לדרמן בתשדיר המחאה הינם אמיתיים ואין בהם משום לשון הרע. לשיטתו של ד"ר מיכאל בירנהק מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה יש לבחון את קליפ המחאה כמכלול, מבלי להפריד את מרכיביו. לאור תוכנו של קליפ המחאה ובהתחשב בנסיבות המקרה, הצדדים, השימוש הבלתי מסחרי מצידו של לדרמן, וכן באופן ההצגה ובאמצעים האחרים הנלווים לקליפ המחאה, נראה לד"ר בירנהק כי בדרך זו יסווג קליפ המחאה כ"ביקורת". לשיטתו של בירנהק, ניתן אמנם, באופן דחוק, לפצל את היצירה למרכיבים, אך דרך ניתוח זו מלאכותית ואינה משקפת את מהות היצירה. במקרה של בידוד מרכיבי הקליפ, אפשר שהשימוש בויז'ואל, הצילום, הבימוי, ההעמדה, השחקנים, וכן במנגינת השיר, בעיבוד המוסיקלי, ואף חלק מהתמליל, עלולים להחשב כהפרה של זכויות היוצרים. אך כאמור, ד"ר בירנהק סבור כי ניתוח כזה הינו מלאכותי ובלתי נכון למקרה, אותו יש לנתח כמכלול, אשר מהותו "ביקורת". עם זאת, לא מספיק שההפרה לכאורה תסווג כביקורת, צריך גם שהטיפול במסגרת זו יהיה הוגן. סעיף 1(2) לחוק מגדיר "זכות יוצרים" כזכות הבלעדית להפיק או להעתיק את היצירה או כל חלק מהותי הימנה בכל אופן שהוא. סעיף I)(1)2) לחוק מוציא מגדר הפרת זכות יוצרים "כל טיפול הוגן ביצירה לשם לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, או תמצית עיתונאית". הסוגיה של "טיפול הוגן" ביצירה, כחריג להפרת זכות יוצרים, נדונה בבית המשפט העליון ברע"א 2687/92 - דוד גבע נגד חברת וולט דיסני (עניין "גבע"). האמן דודו גבע יצר דמות הנקראת "מובי דאק" תוך שימוש בדמות המצוירת של "דונלד דאק", המוגנת בזכויות יוצרים השייכות לחברת וולט דיסני. גבע ביצע שינויים ותוספות משלו בדמות המקורית. בית המשפט העליון פסק לזכותה של חברת דיסני, בקובעו כי השימוש מצידו של גבע בדמות של דיסני הינו מסחרי גרידא ומסווג כבלתי הוגן. על פי עניין גבע, מטרת השימוש ואופיו המסחרי היטו את הכף לטובת סיווג של השימוש כבלתי הוגן, ומנגד, תרומתו של השימוש לקידום ערכים אחרים החשובים לחברה תגביר את הנטיה להכשירו כשימוש הוגן.אם שימושו של לדרמן בקליפ של בזק הוא בגדר ביקורת, תשובה חיובית על שאלת הגינות טיפולו בקליפ תמנע את סיווג השימוש שעשה לדרמן בקליפ המקורי כהפרה. בפסק הדין בעניין גבע אף הנחה בית המשפט העליון את הדרך שבה תעשה בדיקת קיום התנאים, אשר הינם עניין של הערכה ושיקול דעת, שאלה של פרשנות. על פי עניין גבע, את המונח "ביקורת" לצרכי סעיף החריג של I)(1)2) לחוק, יש לפרש בהרחבה. יש להתחשב בחופש הביטוי והיצירה, אשר, כאמור בפסק הדין, "נודעת לו ההשפעה על עיצוב הדין בדרך של פרשנות".
לפי השופטת דורנר בעניין הסיסמה המסחרית "קידום - לך תצטיין", אשר רשות השידור ביקשה למנוע את שידורה אצלה, שמור לחופש הביטוי מעמד של "זכות עילאית", בהתנגשות בין זכויות מתחרות (בג"צ 606/93 קידום יזמות ומו"לות (1981) בע"מ נגד רשות השידור ואח'). השופטת דורנר מדגישה כי, "שמירה על ההליך הדמוקרטי, גילוי האמת, הגשמת ה'אני' ואיזון בין רציפות לבין שינוי", הם העומדים ביסודו של עקרון חופש הביטוי, הכולל ביטוי מסחרי; זכות הציבור לקבלת מידע מסחרי מבטיח התמודדות בין המפרסמים, המאפשרת לציבור לגבש דעתו בדבר המוצר או השירות העדיפים. פרסום השוואתי כשלעצמו נושא תפקיד חשוב בשירות הגנת הצרכן והתחרות המסחרית. הזכות לחופש הביטוי אינה מוחלטת, ויש לבחון אותה באמצעות איזונה מול ערכים אחרים אשר לחברה אינטרס להגן עליהם. במקרה של קליפ המחאה של לדרמן, חופש הביטוי מצד אחד, הערך העליון של הדמוקרטיה, זכות יחסית, מתחרה עם הערך של הגנה על זכויות יוצרים. זכות היוצרים אף היא אינה מוחלטת, והגנת ה-"טיפול הוגן" משקפת חלק מגבולותיה. קליפ המחאה אפשר אמנם שישפיע על בזק, אך לא בהיבט של זכויות היוצרים. עניין זה אף לא עמד בראש מעיניה של בזק משבאה לדרוש מלדרמן את הסרתו, מטבע הדברים וכפי שעולה גם ממכתב ההתראה. ביחס לעניין המהותי, ניתן לראות את זכויות היוצרים כזכויות אגביות ונגזרות.חברת בזק, אשר לטענתה פרסום קליפ המחאה גורם לה נזקים כבדים, טוענת לגופו של עניין, כי תעריפיה "נקבעים על ידי הממשלה וועדת הכספים של הכנסת". בזק מגיבה לאמור בקליפ המחאה, ממש כמו הוטחה בה ביקורת. גם נוכח התגובה של בזק, הדרך בה בחר לדרמן להביע דעתו, עשויה להנות מהגנה טובה. מדובר בקליפ מחאה ברשת האינטרנט, שלא למטרת רווח, המבוסס על חופש הביטוי והיצירה. מי שחי בחברה הישראלית ונדרש לכלי התקשורת המקומיים ולמעמדה המונופוליסטי של בזק, ולדרכי הביטוי הנתונות לאזרח הישראלי, יבחין בכך שהקליפ המקורי עבר "טיפול הוגן" ואולי אף יעלה חיוך בפניו. נראה כי, השימוש שעשה לדרמן בקניין הרוחני של בזק, בקליפ המחאה המפורסם באינטרנט, מהותו ביקורת והחלפת דעה. הדבר נעשה בהומור, באמצעות פרודיה ונראה כי, יסווג כטיפול הוגן בשל ביקורת.
עו"ד דור חזקיה שותף במשרד עורכי הדין חזקיה-חכמון, העוסק בתחום האזרחי-עסקי. כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך.