בית המשפט המחוזי בת"א דחה את תביעתה של חברת תנה תעשיות יצרנית והמשווקת של תמי 4 נגד חברת מי-זך טכנולוגיות מים. שתי החברות עוסקות בתחום מערכות לטיהור מים.

בתביעתה ביקשה תנה לאסור על הנתבעת לבצע שתי בדיקות - TDS ואלקטרו-ליזה המשקפות את רמת המומסים במים, במי השתייה בבתיהם של הצרכנים.

בדיקות אלה משמשות אותה להדגמת ומכירת מוצריה, זאת משום שיש בבדיקות אלה, לטענתה, כדי לגרום למצג שווא ולהטעיה ביחס ליעילותו של מתקן תמי 4, לפגיעה במוניטין של החברה וכתוצאה מכך לביטול חוזי השירות עימה. בנוסף תבעה תנה פיצויים ללא הוכחת נזק בגין הוצאת לשון הרע.

הנתבעת טענה, כי הבדיקות מקובלות ומוכרות בתקן הישראלי, כמו גם בתקנים אמריקניים בינלאומיים הנוגעים למערכות טיהור מים, וכי מניעתן תפגע בחופש העיסוק שלה ובתחרות החופשית בתחום.

השופטת שרה גדות קבעה בפסק הדין, כי התובעת לא הרימה כנדרש את הנטל המוטל עליהם להוכיח בראיות ממשיות, כי הנתבעת פרסמה הודעה כוזבת בזדון, עת נציגיה הציגו את הבדיקות בבתיהם של הצרכנים.

כמו כן, התובעת לא הוכיחה את טענותיה לעניין ההטעיה. בהתייחסה לטענת התובעת לפיה הנתבעת פרסמה לשון הרע בקרב הצרכנים, באמצעות הבדיקות שערכה בבתיהם, קבעה השופטת, כי לא הוכח שנגרם לתובעת בפועל נזק ממשי.

עוד היא קבעה, כי יש טעם רב בטענת השיהוי שהעלתה הנתבעת, מאחר והשימוש בבדיקות נשוא התביעה התפרסם עוד ב-2003 בתוכנית הטלוויזיה כלבוטק.

השופטת ציינה כי מדובר בשיהוי של 5 שנים. וכי התובעת אינה זכאית לצו מניעה ותביעתה נכון להיום היא כמעט תיאורטית מאחר והנתבעת אינה מבצעת עוד את הבדיקות נשוא התביעה.